עניין של גברים: אלמנה בעוד בעלה בחיים

בשנת 1992 שונתה הגדרת העילה, המזכה בגמלה את האם המטפלת בילדים על פי התיקון אם לילד היא מי שמטפלת בילד אחד שטרם, מלאו לו שבע שנים. לפני התיקון חלה עילה זו על אם שטיפלה בשני ילדים שטרם מלאו להם 10 שנים, או בילד אחד עד גיל להגיעו לגיל חמש

מאת: ברנדה מורגנשיין, מריים שמלצר, ירושלים ינואר 2001

חוק משפחות חד-הוריות

שינוי חשוב מאוד היה חוק משפחות חד-הוריות שהתקבל בכנסת בשנת 1992. לפי חוק זה הוגדרו אילו משפחות נחשבות חד-הוריות והוגדלה מאוד הגמלה להבטחת הכנסה למי שזכאי על פי חוק זה. עד אפריל 1992 שיעור הגמלה היה כמו ליחיד עם ילדים. מתאריך: זה ואילך הושוו הגמלאות למשפחות חד-הוריות לאלה של אלמנות עם ילדים – כמוגדר ב"תוספת לחוק הבטחת הכנסה". גמלן גדלה ב37% בערך. כמו כן אושרו הטבות נוספות לאוכלוסיית המשפחות החד הוריות, כגן קדימויות בשיכון וזכאות למעונות יום לילדים.

גידול בהיקף מקבלי הבטחת הכנסה

מספר המשפחות בגיל העבודה המקבלות גמלאות הבטחת הכנסה בישראל גדל באופן מתמיד בעשור האחרון ואף שילש את עצמו. אם בשנת 1990 היו זכאים לגמלה בערך 32,000 משפחות בממוצע חודשי, בשנת 1999 עמד מספר זה על יותר מ118,000, ובאפריל 2000 הגיעו ל129,000, מספר הנפשות בממוצע חודשי גדל מ 47,300 ב 1990 ל 150,500 ב 1999.

בחוק זה - הורה יחיד- תושב ישראל

אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו
(2) הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א) או (ב), ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו.
(א) הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות (ב) היא עגונה, כמשמעותה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה 1995 (3) הוא עולה חדש שנמצא בארץ למעלה משנה ופחות משנתיים ובן-זוגו לא עלה לארץ ואף אינו שוהה בה ובתנאי שאין לו בן זוג אחר.

ילקוט פרסומים המוסד לביטוח לאומי מנהל המחקר והתכנון

דו"ח זה מתאר את השינויים בהיקף מקבלי הבטחת הכנסה בעשור האחרון. הדו"ח מתמקד בזיהוי מאפייני האוכלוסייה.

קיימות שלוש רמות של קצבה:

קצבה רגילה ליחיד – בשיעור של עשרים אחוז מהשכר הממוצע במשק. קצבה בשיעור מוגדל לאלו ששהו מעל שנתיים במערכת

או למי שמלאו לו 46 שנה – בשיעור עשרים וחמישה אחוז

מהשכר הממוצע במשק.

קצבה בשיעור מיוחד למשפחות חד הוריות – 42.5 אחוז מהשכר הממוצע, להורה לילד אחד ו 52.5 אחוז להורה עם 2 ילדים.

עצם הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה מקנה זכות

לשורה נוספת של הטבות והנחות:

הנחות בארנונה, אגרת טלוויזיה, תחבורה ציבורית,

שירותי בריאות, שיעור דמי ביטוח מופחתים,
עזרה בדיור, הנחות במעונות יום והטבות אחרות.

שינוי חשוב מאוד היה החוק למשפחות חד הוריות

שהתקבל בכנסת בשנת 1992 לפיו הוגדרו אלו משפחות

והוגדלה מאוד הגמלה להבטחת הכנסה.

עד אפריל 1992 הגמלה הייתה כמו ליחיד עם ילדים.

מתאריך זה והלאה השוו הגמלאות למשפחות חד הוריות

עם אלו של אלמנות עם ילדים והוגדלו בשיעור של 37 אחוזים.

כמו כן אושרו הטבות נוספות כגון קדימויות בשיכון

וזכאות למעונות יום לילדים.

בשנת 1991 קיבלו 34.370 משפחות הבטחת הכנסה,

מתוכם 28.8 אחוז חד הוריות.

בשנת 1999 קיבלו 114.170 משפחות הבטחת הכנסה,

מתוכם 36.8 משפחות חד הוריות.

שיעור הזכאות של נשים גבוהה יותר בגילאים הצעירים 20-34
כנראה בעיקר בשל המשפחות החד הוריות.

בין השנים 1991 ו 1999 עלה מספר הזכאים

לגמלה מוגדלת מ 52 אחוז ל 79 אחוז

הסיבה נעוצה בגידול משך השהייה במערכת

וכתוצאה משינוי החוק שהקנה

למשפחות חד הוריות זכאות מידית.

שיעור האימהות המקבלות גמלה בשל העילה היותן אם לילדים

בשנת 1999 נראה לכאורה נמוך לכאורה

לאור העובדה ש 40 אחוז בערך ממקבלי הגמלה

הם משפחות חד הוריות, מרביתן נשים.

אבל מתברר שלא כל המשפחות החד הוריות

נכללות בעילה של אם לילד.

כאשר בוחנים את התפלגות העילות

לפי הרכב משפחה מגלים ש 16 אחוז

מהוותיקות החד הוריות ו 37 אחוז