בעשורים האחרונים קיימים ויכוחים בעולם המערבי בנוגע למעמדה המשפטי של הזנות. שני כיוונים מנוגדים בשאלה זו הם מיסוד הזנות, והקרימינליזציה של הלקוח.בעשורים האחרונים גוברים הקולות הקוראים למיסוד הזנות או הקלת המגבלות המוטלות עליה, בנסיון להגביל את הנזקים שהיא גורמת.
*
התומכים ברעיון זה טוענים כי המערכת הנוכחית הופכת את הזונות אוטומטית לפושעות, דוחקת אותן לשולי החברה ולזרועות הפשע המאורגן, ובכך שוללת מהן הגנה מינימלית שכל אזרח זכאי לה. בנוסף, לא נראה כי האיסורים החוקיים על הזנות מצמצמים את שיעור התופעה.
*
התומכים בחקיקה המתירה זנות טוענים כי בדרך זו תיפתח בפני העוסקים בשירותי מין הגישה לשירותים רפואיים וסוציאליים, ויהיה קל יותר לפקח על בריאותן של הזונות ולקוחותיהן ולמנוע תופעות של עבדות או סחר בנשים. באופן זה ניתן יהיה גם להגביל את התחום הגאוגרפי בו עובדות הזונות לאזורים מסוימים, כדי למנוע זנות רחוב או התפשטות הזנות לשכונות מגורים.
*
במדינות מערביות שונות כמו גרמניה, הולנד, שווייץ ומדינת נבדה בארצות הברית, הזנות ממוסדת ומוכרת כמקצוע לכל דבר ועניין. בגרמניה על הזונה להיות בת 16 ומעלה; בהולנד עליה להיות בת 18 ומעלה ועל לקוחותיה להיות בני 16 ומעלה, לעומת זאת בנבדה על לקוחותיה של הזונה להיות בני 21 ומעלה. מנגד, טוענים המתנגדים שמיסוד הזנות לא הביא להפחתה בשיעור הסחר בנשים במדינות בהן הזנות ממוסדת. גורמים שמרנים ודתיים טוענים כי מיסוד הזנות יפגע ברגשות הציבור ובערכים המוסריים והדתיים שלו.
*
טענה אחרת היא טענת הפמיניזם הרדיקלי, לפיה רעיון מיסוד הזנות הליבראלי רואה מול עיניו את רווחתו הכלכלית של הציבור, ומקריב למענה את רווחתן של הזונות בכך שהוא לא פועל לסייע להן לצאת ממעגל הזנות. עוד נטען כי מיסוד הזנות מכשיר את הניצול המיני של נשים ובכך פוגע לא רק בזונות עצמן; דוגמה לכך היא שיטת דמי האבטלה בגרמניה, המחייבת את המובטל לבחור בעבודה שהוצעה לו כתנאי לקבלת דמי אבטלה, ושמכירה בזנות כעבודה שניתן להציעה כתנאי כזה.
*
במקביל לוויכוח סביב מיסוד הזנות, קיים ויכוח הפוך בשאלת הקרימינליזציה של הלקוח. המצדדים בצעד זה טוענים שזנות היא תופעה שיש להאבק בה לא באמצעות הטלת איסורים על הזונה, בה יש לראות קורבן, אלא באמצעות הטלת איסורים על הלקוח. שיטה זו יושמה בשבדיה, ולאחרונה התקיימו דיונים בדבר אימוצה גם בישראל.
*
עוד טוענים התומכים בשיטה זו, כי על ידי הטלת איסור פלילי על לקוחות של זונות, ניתן גם לצמצם את תופעה הסחר בנשים, מכיוון שגברים יחדלו לבקר במכוני ליווי. המתנגדים לקרימינליזציה של הלקוח טוענים כי מדובר בהתערבות בוטה בחופש הפרט, הן של הלקוח והן של הזונה, וכי הדבר יפגע בסופו של דבר בזונות עצמן.
*
עוד נטען כי הקרימנליזציה של צריכת שירותי הזנות לא תביא להיעלמות התופעה, או להפסקת הסחר בנשים; הניסיון השבדי מלמד שתופעות אלו לא נפסקו, אלא "ירדו למחתרת" והפכו להיות בלתי נראות ובלתי נגישות למשטרה, ובכך מסכנות את הזונות עוד יותר. כמו כן נטען כי הסרסורים הם הגורמים שיש להלחם בהם, ורדיפה אחרי הלקוחות עלולה להביא לקשיים בהשגת עדויות כנגדם.
*
התומכים ברעיון זה טוענים כי המערכת הנוכחית הופכת את הזונות אוטומטית לפושעות, דוחקת אותן לשולי החברה ולזרועות הפשע המאורגן, ובכך שוללת מהן הגנה מינימלית שכל אזרח זכאי לה. בנוסף, לא נראה כי האיסורים החוקיים על הזנות מצמצמים את שיעור התופעה.
*
התומכים בחקיקה המתירה זנות טוענים כי בדרך זו תיפתח בפני העוסקים בשירותי מין הגישה לשירותים רפואיים וסוציאליים, ויהיה קל יותר לפקח על בריאותן של הזונות ולקוחותיהן ולמנוע תופעות של עבדות או סחר בנשים. באופן זה ניתן יהיה גם להגביל את התחום הגאוגרפי בו עובדות הזונות לאזורים מסוימים, כדי למנוע זנות רחוב או התפשטות הזנות לשכונות מגורים.
*
במדינות מערביות שונות כמו גרמניה, הולנד, שווייץ ומדינת נבדה בארצות הברית, הזנות ממוסדת ומוכרת כמקצוע לכל דבר ועניין. בגרמניה על הזונה להיות בת 16 ומעלה; בהולנד עליה להיות בת 18 ומעלה ועל לקוחותיה להיות בני 16 ומעלה, לעומת זאת בנבדה על לקוחותיה של הזונה להיות בני 21 ומעלה. מנגד, טוענים המתנגדים שמיסוד הזנות לא הביא להפחתה בשיעור הסחר בנשים במדינות בהן הזנות ממוסדת. גורמים שמרנים ודתיים טוענים כי מיסוד הזנות יפגע ברגשות הציבור ובערכים המוסריים והדתיים שלו.
*
טענה אחרת היא טענת הפמיניזם הרדיקלי, לפיה רעיון מיסוד הזנות הליבראלי רואה מול עיניו את רווחתו הכלכלית של הציבור, ומקריב למענה את רווחתן של הזונות בכך שהוא לא פועל לסייע להן לצאת ממעגל הזנות. עוד נטען כי מיסוד הזנות מכשיר את הניצול המיני של נשים ובכך פוגע לא רק בזונות עצמן; דוגמה לכך היא שיטת דמי האבטלה בגרמניה, המחייבת את המובטל לבחור בעבודה שהוצעה לו כתנאי לקבלת דמי אבטלה, ושמכירה בזנות כעבודה שניתן להציעה כתנאי כזה.
*
במקביל לוויכוח סביב מיסוד הזנות, קיים ויכוח הפוך בשאלת הקרימינליזציה של הלקוח. המצדדים בצעד זה טוענים שזנות היא תופעה שיש להאבק בה לא באמצעות הטלת איסורים על הזונה, בה יש לראות קורבן, אלא באמצעות הטלת איסורים על הלקוח. שיטה זו יושמה בשבדיה, ולאחרונה התקיימו דיונים בדבר אימוצה גם בישראל.
*
עוד טוענים התומכים בשיטה זו, כי על ידי הטלת איסור פלילי על לקוחות של זונות, ניתן גם לצמצם את תופעה הסחר בנשים, מכיוון שגברים יחדלו לבקר במכוני ליווי. המתנגדים לקרימינליזציה של הלקוח טוענים כי מדובר בהתערבות בוטה בחופש הפרט, הן של הלקוח והן של הזונה, וכי הדבר יפגע בסופו של דבר בזונות עצמן.
*
עוד נטען כי הקרימנליזציה של צריכת שירותי הזנות לא תביא להיעלמות התופעה, או להפסקת הסחר בנשים; הניסיון השבדי מלמד שתופעות אלו לא נפסקו, אלא "ירדו למחתרת" והפכו להיות בלתי נראות ובלתי נגישות למשטרה, ובכך מסכנות את הזונות עוד יותר. כמו כן נטען כי הסרסורים הם הגורמים שיש להלחם בהם, ורדיפה אחרי הלקוחות עלולה להביא לקשיים בהשגת עדויות כנגדם.
.jpg)
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה