בתל אביב הכירו אותה הזונות כ"איריס הגבר", אבל השם המלא הוא איריס אביעד 36 זה סיפורה: בת טובים, שחיפשה בגיל 18 עצמאות, התחתנה, התגרשה, הידרדרה לזנות, התמכרה לקוק פרסי, עסקה בסחר בסמים, הביאה לעולם ילדה מחבר ערבי, חיה במחנה הפליטים שועפט, נכנסה ויצאה מהכלא, איבדה את ילדתה והשתקמה רק בזכות תאונת דרכים שקרתה לה במהלך שוד, והושיבה אותה על כסא גלגלים.
מונולוג נפש:
מאת: טל אריאל אמיר
מרץ 2002
בדיוק באותו יום החלטתי שנמאס לי מהכול. הרגשתי שאני הולכת למות ורציתי להיכנס למרכז גמילה. חבר טוב אמר לי שאם אני הולכת לבצע עוד שוד, אני חוזרת מתה. לא הקשבת לו והלכתי, כמו בכל ערב, לעבודה בקרית אריה. הייתי עם חבר טוב, חברה שהייתה בקריז וחבר שלה. חיכיתי ללקוח פוטנציאלי. אחרי כמה דקות עצר לידי צעיר שנהג באוטובוס. הוא גמר להסיע נוסעים והחליט לקנח בזונה.
מונולוג נפש:
מאת: טל אריאל אמיר
מרץ 2002
בדיוק באותו יום החלטתי שנמאס לי מהכול. הרגשתי שאני הולכת למות ורציתי להיכנס למרכז גמילה. חבר טוב אמר לי שאם אני הולכת לבצע עוד שוד, אני חוזרת מתה. לא הקשבת לו והלכתי, כמו בכל ערב, לעבודה בקרית אריה. הייתי עם חבר טוב, חברה שהייתה בקריז וחבר שלה. חיכיתי ללקוח פוטנציאלי. אחרי כמה דקות עצר לידי צעיר שנהג באוטובוס. הוא גמר להסיע נוסעים והחליט לקנח בזונה.
עליתי אליו לבד וראיתי את התיק שלו, מלא בכסף. התיק היה רחוק. הבנתי ששוד אני לא ממש אצליח לבצע פה. ואז הוא הוציא שטר של 200 שקל. אמרתי לעצמי: בכל זאת, 200 שקל. לקחתי את הכסף ואמרתי לו: תתפשט. אבל הוא התחיל להתווכח איתי. "אז זרקתי עליו את הכסף, צעקתי לחברים שלי שיבואו לעזור לי, ירדתי מהאוטובוס והתחלנו לצעוד. בפעם הבאה שפתחתי את העיניים הייתי בבית חולים עם רגליים מרוסקות וראש מלא תפרים. לא הבנתי מה קרה לי.
חברים סיפרו לי שאחרי שירדתי מהאוטובוס הניע הנהג את הרכב, נסע לעברנו והמשיך לנסוע גם כשהייתי מרוחה לו מתחת לגלגלים. קוראים לזה תאונה. "למה למרות שהחלטתי אחרת, בכל זאת רציתי לבצע את השוד? כי רציתי לעזור לחברה הזאת שלי שהייתה צריכה לשבור את הקריז. כזו אני. היא הייתה צריכה כסף לסמים ואני הייתי מוכנה לעזור לה. נשבעתי לעצמי שזו תהיה הפעם האחרונה, וזו באמת הייתה הפעם האחרונה - רק לא איך שתכננתי שהיא תהיה".
"נולדתי בכפר סבא למשפחה טובה, מבוססת, יחסית. אבא שלי, אדם קפדן, היה איש צבא קבע. אימא שלי הייתה עקרת בית ואם מפנקת. היינו חמישה ילדים שגדלו ברווחה כלכלית וחינוך קפדן. למדתי בבית הספר היסודי אוסישקין. משם המשכתי לחטיבת הביניים שרת, אבל פרשתי אחרי שנתיים לבית בלומה בפתח תקווה.
"נולדתי בכפר סבא למשפחה טובה, מבוססת, יחסית. אבא שלי, אדם קפדן, היה איש צבא קבע. אימא שלי הייתה עקרת בית ואם מפנקת. היינו חמישה ילדים שגדלו ברווחה כלכלית וחינוך קפדן. למדתי בבית הספר היסודי אוסישקין. משם המשכתי לחטיבת הביניים שרת, אבל פרשתי אחרי שנתיים לבית בלומה בפתח תקווה.
לא אהבתי מי יודע מה ללמוד. גם על השירות הצבאי ויתרתי. הצהרתי שאני דתייה. גרתי אצל ההורים, ובמקום לשרת בצבא עבדתי במוסד לילדים מפגרים, ניסיתי לעזור לקשישים, אבל לא התמדתי באף מקום. ידיד שעבד איתי בבית האבות ניגש לאבא שלי וביקש ממנו את ידי. ההורים ראו שאני לא מתמידה בעבודה ולחצו עלי להיענות לו. לא אהבתי אותו, אבל התחתנתי איתו תוך שלושה חודשים, כי רציתי לצאת כבר מהבית. היה לי משעמם וחונק שם. היום אני יודעת שהבריחה הזאת מהבית והרצון לעצמאות בכל מחיר הם שהובילו אותי ל- 15 שנות זנות, אלכוהול, סמים ופשע. החיפוש העצמי הזה הוא החור בנשמה שלי.
"בעלי ואני גרנו בשכירות בשרון. אחרי כמה זמן, החלטתי להתגרש. חזרתי להורים. לאבא היה קשה להשלים עם המצב החדש. בחיים לא היה לי קשה כל כך. בגיל 19.5 מצאתי את עצמי גרושה ומבולבלת. הייתי בסך הכול ילדה קטנה, תמימה ומפונקת שלא ידעה מה לעשות עם עצמה. אז מה בכל זאת היא עשתה? ברחה מההורים ומעצמה.
"איזה מישהו שהכרתי, הציע לי לגור בדירה שלו, ולצאת לדרך חדשה שהתחילה בבילוי לילי בירושלים. 'סתם, לשחק קלפים', הוא אמר לי. לא עניין אותי כלום. רק רציתי לא לחזו הביתה. בסוף הערב הוא הציע לי להישאר לישון אצל חבר אחר שלו, שמנהל מכון למסאז'ים. הייתי ילדה תמימה בת 20. לא ידעתי מה זה מסאז'ים ומה זה מכון. יש לי איפה לישון? אז אני אעשה לאנשים קצת נעים בגב, ככה עם הידיים, לא נורא. אמרתי 'מתאים לי', העיקר לא לחזור הביתה ונסענו לשכונת ממילא בירושלים, למכון. מהר מאוד הבנתי שמסאז'ים זה לא רק עיסויי גב.
"בלילה הראשון ראיתי בחורות יושבות ככה, ביחד, וכל מיני גברים, בעיקר ערבים, נכנסים ובוחרים להם אחת. אני ישבתי כמה דקות והסתכלתי בסקרנות. אבל המראה החריג שלי - בחורה רזה וצעירה, מראה 'פריקי', עגילים באוזניים וראש עם בלונד קצוץ - משך את תשומת לבם של הלקוחות. פתאום אחד מהם הצביע עלי ואמר: 'את זאת אני רוצה'. מה זה נבהלתי. בעל המקום אמר לי: תיקחי 30 שקל לך ו- 30 שקל לקופה. הסכמתי. מה אכפת לי לעשות קצת כסף מנגיעות בגב. נכנסתי פנימה ופתאום הבחור מתפשט לי. התביישתי.
"בעלי ואני גרנו בשכירות בשרון. אחרי כמה זמן, החלטתי להתגרש. חזרתי להורים. לאבא היה קשה להשלים עם המצב החדש. בחיים לא היה לי קשה כל כך. בגיל 19.5 מצאתי את עצמי גרושה ומבולבלת. הייתי בסך הכול ילדה קטנה, תמימה ומפונקת שלא ידעה מה לעשות עם עצמה. אז מה בכל זאת היא עשתה? ברחה מההורים ומעצמה.
"איזה מישהו שהכרתי, הציע לי לגור בדירה שלו, ולצאת לדרך חדשה שהתחילה בבילוי לילי בירושלים. 'סתם, לשחק קלפים', הוא אמר לי. לא עניין אותי כלום. רק רציתי לא לחזו הביתה. בסוף הערב הוא הציע לי להישאר לישון אצל חבר אחר שלו, שמנהל מכון למסאז'ים. הייתי ילדה תמימה בת 20. לא ידעתי מה זה מסאז'ים ומה זה מכון. יש לי איפה לישון? אז אני אעשה לאנשים קצת נעים בגב, ככה עם הידיים, לא נורא. אמרתי 'מתאים לי', העיקר לא לחזור הביתה ונסענו לשכונת ממילא בירושלים, למכון. מהר מאוד הבנתי שמסאז'ים זה לא רק עיסויי גב.
"בלילה הראשון ראיתי בחורות יושבות ככה, ביחד, וכל מיני גברים, בעיקר ערבים, נכנסים ובוחרים להם אחת. אני ישבתי כמה דקות והסתכלתי בסקרנות. אבל המראה החריג שלי - בחורה רזה וצעירה, מראה 'פריקי', עגילים באוזניים וראש עם בלונד קצוץ - משך את תשומת לבם של הלקוחות. פתאום אחד מהם הצביע עלי ואמר: 'את זאת אני רוצה'. מה זה נבהלתי. בעל המקום אמר לי: תיקחי 30 שקל לך ו- 30 שקל לקופה. הסכמתי. מה אכפת לי לעשות קצת כסף מנגיעות בגב. נכנסתי פנימה ופתאום הבחור מתפשט לי. התביישתי.
בעל המקום אמר לי לעשות לו מסז' עדין, אז עיסיתי לו את הגב עם הידיים, אבל פתאום הוא מסתובב ואומר לי, בערבית, שהוא רוצה זיון. לא הבנתי מה הוא רוצה. ברחתי החוצה מהחדר ורצתי לספר לבעלים שהלקוח רוצה אקט מיני. הבעלים הסביר לי שככה זה, שאני צריכה לתת משהו תמורת הכסף, אבל לא הסכמתי.
יצאתי מהחדר ונשארתי לשבת בחוץ. אחרי כמה דקות שוב הגיע מישהו שרצה אותי. אז לא היו רוסיות יפות. הייתי מטאטא חדש, ומטאטא טוב. בעל המקום שכנע אותי לקבל אומץ. הוא אמר לי: 'את רואה את כל הבחורות כאן? כולם גרות בבית מלון, כדאי לך. יהיה לך כסף טוב ואיפה לשים את הראש'. השתכנעתי. נכנסתי לחדר ועשיתי לגבר הרפיה ביד.
הרגשתי חרא ונעשיתי עצבנית. אבל אחרי שהוא נתן לי 50 שקל פתאום הרגשתי גאווה. פעם ראשונה היה לי כסף משלי שעשיתי אותו לבד ואני יכולה לעשות איתו מה שאני רוצה. התמכרתי לקסם הזה, וברגע שהתמכרתי - החלה ההידרדרות".
"עוד באותו לילה טיפלתי ב- 15 לקוחות. המסאז' החמישי הציע לי פתאום 50 דולר, תמורת אקט מיני. לא התלבטתי יותר מדי והסכמתי. שמתי עליו קונדום ושכבתי בלי לזוז. זה היה נורא. כמו קיר. תגמור ותביא את הכסף. רציתי שהכול ייגמר. את הנשמה שלי רציתי להקיא, אבל הכול השתנה כשראיתי את הכסף. זה מפצה. "אחר כך למדתי לשנוא את הלקוחות האלה. לפעמים בא לי להרוג אותם.
הרגשתי חרא ונעשיתי עצבנית. אבל אחרי שהוא נתן לי 50 שקל פתאום הרגשתי גאווה. פעם ראשונה היה לי כסף משלי שעשיתי אותו לבד ואני יכולה לעשות איתו מה שאני רוצה. התמכרתי לקסם הזה, וברגע שהתמכרתי - החלה ההידרדרות".
"עוד באותו לילה טיפלתי ב- 15 לקוחות. המסאז' החמישי הציע לי פתאום 50 דולר, תמורת אקט מיני. לא התלבטתי יותר מדי והסכמתי. שמתי עליו קונדום ושכבתי בלי לזוז. זה היה נורא. כמו קיר. תגמור ותביא את הכסף. רציתי שהכול ייגמר. את הנשמה שלי רציתי להקיא, אבל הכול השתנה כשראיתי את הכסף. זה מפצה. "אחר כך למדתי לשנוא את הלקוחות האלה. לפעמים בא לי להרוג אותם.
במהלך האקט הייתי אוטמת את עצמי וחושבת על הכסף, ובסוף כל יום היה לי באמת הרבה כסף. בערך 1,500 שקל. בסוף הערב הייתי רצה לבתי מלון להתקלח. שעות הייתי במקלחת וקרצפתי את הגוף. העבודה הזו ממכרת. הכסף ממכר: בתי מלון, בגדים יפים, מועדונים. הרגשתי עצמאית סוף סוף. כל ערב הייתי יוצאת מהמכון עם רגליים פתוחות, כשאני נגעלת מעצמי, מרגישה שהגוף שלי הוא לא שלי, אבל עם 2,000 שקל בכיס.
לפעמים עם 3,000. "לילה אח כל כך שנאתי את עצמי, עד שהבנתי שאין טעם יותר לחיות. תליתי חבל במקלחת המלון והחלטתי לתלות את עצמי. שותפה שלי לעבודה נכנסה במקרה ושחררה את החבל. היא חשבה שהיא מצילה אותי. אבל היא לא. כל אחד בא, נוגע בך כאילו את הרכוש שלו, מה זה? חיים? אז התחלתי לשתות. עם הכוס הראשונה העבודה הולכת יותר קל. אחר כך הרגשות נעלמים ואתה חי בבועה. בלי הבעה בעיניים. התמכרתי קשה.
שותה בבוקר, באמצע העבודה, בסוף העבודה, כל היום. זה התלבש עלי כמו שמלה יפה. קודם כוסית בשביל להקהות קצת את הרגשות, ואחר כך זה הופך להיות החמצן שלך. שחיתי באלכוהול. שנתיים במכון הזה עשו אותי אדם אחר לגמרי. הגעתי לשם ילדה טובה ותמימה, ממשפחה טובה, ויצאתי זאבה מחוספסת שמדברת ערבית שוטפת.
"אחרי שנתיים במכון הכרתי את נביל (השמות בכתבה בדויים, מלבד שמה של איריס - ט.א.א), בחור ערבי ממחנה הפליטים שועפט. יצאתי למועדון טיגריס עם סאלי, חברה שעבדה איתי במכון. ישבתי ליד השולחן והוא התחיל איתי, שלח לי כוסות יין. שיחק אותה ג'נטלמן. אחר כך הוא הזמין אותי לרקוד ולקח אותי למסעדה. את הלילה סיימנו בבית מלון. מהר מאוד עברתי לגור אצלו, בשועפט.
"אחרי שנתיים במכון הכרתי את נביל (השמות בכתבה בדויים, מלבד שמה של איריס - ט.א.א), בחור ערבי ממחנה הפליטים שועפט. יצאתי למועדון טיגריס עם סאלי, חברה שעבדה איתי במכון. ישבתי ליד השולחן והוא התחיל איתי, שלח לי כוסות יין. שיחק אותה ג'נטלמן. אחר כך הוא הזמין אותי לרקוד ולקח אותי למסעדה. את הלילה סיימנו בבית מלון. מהר מאוד עברתי לגור אצלו, בשועפט.
עזבתי את המכון והתחלתי לעזור לו בעסק - סחר בסמים. "מכרנו שם הרואין וקוק. אנשים היו מגיעים אלינו כל היום, הייתי שוקלת את השקיות האטומות ומוכרת אותן. אחרי כמה חודשים המשטרה עצרה אותנו. נשפטתי לשמונה חודשי מאסר. נביל ישב שנתיים וחצי. זו הייתה תקופה קשה, מאוד פחדתי. נשבעתי לעצמי שאני חוזרת למוטב ולא שומעת יותר לעולם על בתי סוהר. אבל אחרי השחרור שוב מצאתי את עצמי בשועפט, כי לא היה לי לאן לחזור וזה היה הבית שלי. המשכתי למכור סמים, עד שנביל השתחרר.
"זמן קצר לפני השחרור שלו גיליתי שאני בהריון. הפלה לא עמדה על הפרק. כל הזמן חשבתי שסוף סוף יהיה לי ילד מגבר שאני אוהבת באמת. אבל חצי שנה אחרי שהוא השתחרר שוב מצאתי את עצמי בכלא. השוטרים עצרו אותנו ושברו לנו את כל המקום. הם פיזרו את כל החומר. נביל לקח עליו את כל האחריות ונאסר לתקופה בת ארבע שנים. אני נאסרתי לתקופה קצרה.
"שוב הייתי לבד, ובהריון מתקדם. פניתי לסאלי, שבינתיים הפכה לעצמאית ופתחה מכון עיסוי פרטי. גרתי אצלה וחיכיתי ללידה. בבית שלה ראיתי אותה משתמשת בסמים. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אדם משתמש בסמים. היא השתמשה בקוק פרסי, והציעה לי 'להריץ' קצת כדי לצאת מהדיכאון. התאים לי. חשבתי שאולי הסמים יוציאו אותי מהאלכוהול. תוך שלושה ימים הפכתי למכורה.
"שוב הייתי לבד, ובהריון מתקדם. פניתי לסאלי, שבינתיים הפכה לעצמאית ופתחה מכון עיסוי פרטי. גרתי אצלה וחיכיתי ללידה. בבית שלה ראיתי אותה משתמשת בסמים. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אדם משתמש בסמים. היא השתמשה בקוק פרסי, והציעה לי 'להריץ' קצת כדי לצאת מהדיכאון. התאים לי. חשבתי שאולי הסמים יוציאו אותי מהאלכוהול. תוך שלושה ימים הפכתי למכורה.
הסם הזה הוא מניאק. פעם ראשונה ושנייה אתה בסוטול, פעם שלישית כבר חולה עם קריזים ותופעות לוואי נוראיות. לא יכולתי לקום מהמיטה. כדי לעזור לי, סאלי הייתה דוחפת לי מנת סם. אחר כך נולדה לי ילדה עם קריז. קראתי לה נטע".
"שמונה חודשים גידלתי את הילדה עד שעצרו אותי. איך אהבתי אותה. אבל כמו שאהבתי אותה לא הצלחתי לגדל אותה עם הסמים. הייתי מכה אותה ומכבה עליה סיגריות. לא הייתה לי סבלנות אליה. במקרה הטוב הייתי זורקת אותה אצל השכנה. היא הייתה בוכה בלילה ולא הייתי קמה לתת לה אוכל. כשהייתה בוכה חזק יותר הייתי מורידה לה סטירה.
"שמונה חודשים גידלתי את הילדה עד שעצרו אותי. איך אהבתי אותה. אבל כמו שאהבתי אותה לא הצלחתי לגדל אותה עם הסמים. הייתי מכה אותה ומכבה עליה סיגריות. לא הייתה לי סבלנות אליה. במקרה הטוב הייתי זורקת אותה אצל השכנה. היא הייתה בוכה בלילה ולא הייתי קמה לתת לה אוכל. כשהייתה בוכה חזק יותר הייתי מורידה לה סטירה.
כשהיא הייתה בת שמונה חודשים תפסו אותי מוכרת 12 מנות הרואין בקופסאות גפרורים, ושוב נעצרתי על ידי המשטרה. נשפטתי בתל אביב, והשופטת שלחה אותי לשנתיים מאסר. מאז לא ראיתי אותה. אני אפילו לא יודעת איך קוראים לה, ואני מתה לדעת איך היא נראית.
"אחרי שהשתחררתי, בערך ב88-', עברתי לגור בתל אביב, ברחוב רוטשילד, אצל סוחר סמים שמכר סמים בחוף הים. הכרתי אותו באחת החופשות שלי מהכלא וגרתי אצלו תמורת סחר בסמים. כשהוא נכנס לבית סוהר, לא ידעתי מה לעשות, אז התחלתי למכור סמים לזונות שעבדו בבורסה ברמת גן וברכבת בתל אביב.
"אחרי שהשתחררתי, בערך ב88-', עברתי לגור בתל אביב, ברחוב רוטשילד, אצל סוחר סמים שמכר סמים בחוף הים. הכרתי אותו באחת החופשות שלי מהכלא וגרתי אצלו תמורת סחר בסמים. כשהוא נכנס לבית סוהר, לא ידעתי מה לעשות, אז התחלתי למכור סמים לזונות שעבדו בבורסה ברמת גן וברכבת בתל אביב.
'איריס הגבר', ככה הכירו אותי כולם. אם תכתבי 'איריס', אף אחד לא יידע מי אני. בתל אביב מכירים אותי רק בשם הזה. היום אני מתביישת בו. "יותר מעשר שנים הסתובבתי בין הבנות ומכרתי להן הרואין וקוק פרסי, בהקפה. שמרתי על הבנות מפני לקוחות מציקים, תמורת כסף כמובן. הייתי לוקחת 'חארות' (פרוטקשן) מבחורות.
מה שעניין אותי זה רק להשיג כסף לסמים כדי לשבור את הקריז. הייתי עובדת כל הלילה ובשבע בבוקר מגיעה הביתה ו"יורדת" על שלוש או ארבע מנות סם. אחר כך הייתי הולכת לישון עד תשע בערב ושוב נוסעת לבורסה למכור חומר. הייתי מוכרת להן כל מנה במאה שקל ב"קרדיות" (קרדיט). אף אחד לא התעסק איתי.
מה שעניין אותי זה רק להשיג כסף לסמים כדי לשבור את הקריז. הייתי עובדת כל הלילה ובשבע בבוקר מגיעה הביתה ו"יורדת" על שלוש או ארבע מנות סם. אחר כך הייתי הולכת לישון עד תשע בערב ושוב נוסעת לבורסה למכור חומר. הייתי מוכרת להן כל מנה במאה שקל ב"קרדיות" (קרדיט). אף אחד לא התעסק איתי.
פחדו ממני. אני בחורה מאוד קרימינלית."באותם ימים הסתבכתי עם קוקסינל אחד בשם אלונה. היא הייתה חייבת לי כס על סמים. 400 שקל. כל פעם שבאתי לקחת ממנה את הכסף, היא אמרה לי 'מה, רק התחלתי לעבוד'.
הייתי מתצפתת עליה ורואה אותה עולה ויורדת ממכוניות. ידעתי שהיא מפחדת ממני ומחזיקה את הכסף בתוך הנעליים, כדי לא לשלם את החובות. החלטתי ללמד אותה לקח. לילה אחד באתי עם ה- BMW שלי לבורסה, ומי בא לי בעיניים? אלונה. אמרתי: זה הסוף שלה. ידעתי שהיא כבר סגרה את הקופה שלה. הקוקסינליות עומדות יותר טוב מהבחורות הרגילות. הייתי מה זה עצבנית, ירדתי עליה באטרף. לקחתי סכין גדולה שהייתה לי באוטו ודקרתי אותה בירך לאזהרה.
הייתי מתצפתת עליה ורואה אותה עולה ויורדת ממכוניות. ידעתי שהיא מפחדת ממני ומחזיקה את הכסף בתוך הנעליים, כדי לא לשלם את החובות. החלטתי ללמד אותה לקח. לילה אחד באתי עם ה- BMW שלי לבורסה, ומי בא לי בעיניים? אלונה. אמרתי: זה הסוף שלה. ידעתי שהיא כבר סגרה את הקופה שלה. הקוקסינליות עומדות יותר טוב מהבחורות הרגילות. הייתי מה זה עצבנית, ירדתי עליה באטרף. לקחתי סכין גדולה שהייתה לי באוטו ודקרתי אותה בירך לאזהרה.
אחר כך הצמדתי את הסכין לצוואר שלה ואמרתי לה שאני רוצה את הכסף הערב, וזו הפעם האחרונה שאני עוברת דרך מקום העבודה שלה ושאם היא לא תיתן לי את הכסף אני רוצחת אותה. לקחתי לה את הכסף, השארתי לה מאה שקל וברחתי מהמקום. פתאום הרגשתי משיכה מהגב. היא באה לי ב'כיפה אדומה' מאחור והורידה לי כאפה. מה זה מכות נתנה לי. אמרתי לה: בואי לאוטו שלי ואני אחזיר לך את הכסף.
רק פתחתי את האוטו, הרבצתי לה חמש דקירות בטוסיק, צעקתי עליה וברחתי מהמקום. שלא תקרא למשטרה. חודש לא באתי לבורסה מהפחד. מאז לא סחרתי יותר בסמים, כי כל העולם היה עלי. אבל חזרתי לעבוד בזנות.
"לקחתי 50 שקל לשתי דקות. כל שתי דקות נוספות הייתי לוקחת עוד 50 שקל. אנשים מכובדים היו באים לשם. ככה הם אוהבים, ביזאר, בפינה חשוכה. אנשים גם אוהבים שמרביצים להם, ועוד משלמים.
הייתי אומרת: '250 שקל ואני ארביץ לך עד מחר'. או 'באת לי בזמן, כי בדיוק היום אני נורא עצבנית'. אחרי 600 שקל הייתי הולכת הביתה. מכייסת אותם והולכת. אני אלופה בכיוס. הם היו מורידים ב'סטלה' את המכנסיים ואני הייתי מורידה להם את הכסף".
"עד שנאנסתי. זה קרה בדיוק ביום ההולדת שלי, באוגוסט האחרון. הוא עצר לידי בבורסה עם מיצובישי חדשה. הוא נראה מכובד והזמין אותי לעלות לרכב. כשנכנסתי הוא שם את חגורת הבטיחות ואמר לי לסתום את הפה, אחרת ירצח אותי. הוא נהג במהירות לכיוון נחל הירקון, ושם, בתוך החורשה, אנס אותי. השעה הייתה כמעט שלוש לפנות בוקר, היה חושך מצרים. פחדתי והתחננתי שירחם עלי. אמרתי לו שזה יום ההולדת שלי, אבל הוא כל הזמן צעק עלי 'תסתמי את הפה'.
"הייתי בטוחה שהוא הולך לרצוח אותי. פתאום הוא עצר, הוציא מהמגירה באוטו כפפות מנתחים, הכריח אותי להתפשט, הזיז את הבגדים שלי ואנס אותי. הוא ביקש שאצא מהאוטו והבטיח לזרוק לי את הבגדים. אבל הוא ברח. למרות שהיה אוגוסט קפאתי מקור. הגוף שלי רעד. לא ידעתי מה לעשות. רצתי בלי סוף וחיפשתי כביש.
"לקחתי 50 שקל לשתי דקות. כל שתי דקות נוספות הייתי לוקחת עוד 50 שקל. אנשים מכובדים היו באים לשם. ככה הם אוהבים, ביזאר, בפינה חשוכה. אנשים גם אוהבים שמרביצים להם, ועוד משלמים.
הייתי אומרת: '250 שקל ואני ארביץ לך עד מחר'. או 'באת לי בזמן, כי בדיוק היום אני נורא עצבנית'. אחרי 600 שקל הייתי הולכת הביתה. מכייסת אותם והולכת. אני אלופה בכיוס. הם היו מורידים ב'סטלה' את המכנסיים ואני הייתי מורידה להם את הכסף".
"עד שנאנסתי. זה קרה בדיוק ביום ההולדת שלי, באוגוסט האחרון. הוא עצר לידי בבורסה עם מיצובישי חדשה. הוא נראה מכובד והזמין אותי לעלות לרכב. כשנכנסתי הוא שם את חגורת הבטיחות ואמר לי לסתום את הפה, אחרת ירצח אותי. הוא נהג במהירות לכיוון נחל הירקון, ושם, בתוך החורשה, אנס אותי. השעה הייתה כמעט שלוש לפנות בוקר, היה חושך מצרים. פחדתי והתחננתי שירחם עלי. אמרתי לו שזה יום ההולדת שלי, אבל הוא כל הזמן צעק עלי 'תסתמי את הפה'.
"הייתי בטוחה שהוא הולך לרצוח אותי. פתאום הוא עצר, הוציא מהמגירה באוטו כפפות מנתחים, הכריח אותי להתפשט, הזיז את הבגדים שלי ואנס אותי. הוא ביקש שאצא מהאוטו והבטיח לזרוק לי את הבגדים. אבל הוא ברח. למרות שהיה אוגוסט קפאתי מקור. הגוף שלי רעד. לא ידעתי מה לעשות. רצתי בלי סוף וחיפשתי כביש.
לא היה לי ארנק או פלאפון. רכב של חברת שמירה עצר לידי ואחד הנוסעים בו נתן לי את החולצה שלו. הגשתי תלונה במשטרת רמת גן ועברתי את כל הבדיקות. אבל הוא היה חכם ולא השאיר עקבות. "מאז, ובמשך תקופה ארוכה, לא הסכמתי לעבוד בזנות. רק הסמים עניינו אותי. אבל הכסף לסמים נגמר, וכשאתה בקריז אתה לא רואה שום דבר בעיניים. החלטתי לחזור לעבוד כמה שיותר רחוק מהבורסה, באזור התעשייה קריית אריה בפתח תקווה.
הייתי מתחפשת לזונה, מתלבשת יפה עם חצאיות מיני ועגילים, ובמקום אקט מיני עברתי לשבדים. הייתי עולה לרכב, כאילו אני נותנת שירותי מין, ושודדת את הלקוח. הקליינטים היו מפחדים להתלונן במשטרה, בגלל הבושה.
"ואז, באחד הערבים, ליתר דיוק ב- 3 בדצמבר, קרתה התאונה ההיא, ששינתה את חיי. התעוררתי בבלינסון. עברתי שלושה ניתוחים ויש לי פלטינות לכל אורך רגל שמאל. חשבו לקטוע לי את הרגל. אמרו שניצלתי בנס. אחר כך העבירו אותי לבית לוינשטיין, לשיקום. בבית החולים נפל לי לגמרי האסימון. הסתכלתי על עצמי ואמרתי: 'תראי את עצמך, תראי לאן הגעת'. החלטתי להיגמל מהסמים.
איש טוב בשם רוני קרוק עוזר לי להשתקם. לא האמנתי שזאת תהיה הדרך, אבל בתאונה הזאת היה, בכל זאת, משהו חיובי. היא כנראה משמים. אולי אלוהים רצה שאשאר בחיים ואתחיל הכול מהתחלה. הוא בטח אמר: 'שבי על כיסא גלגלים ותביני מה באמת חשוב בחיים'. מי שלא מבין מהראש כנראה מבין מהרגליים. עובדה". עניינם של איריס ושל הדורס נמצא כעת בפרקליטות לצורך גיבוש כתב אישום.
.jpg)
2 תגובות:
אני מאוד נמשך לסיפורים כאלה
אכן אתה צודק, ויש עוד הרבה סיפורים, כי הבלוג רק בתחילתו.
והמשך יום נפלא לך שי.
הוסף רשומת תגובה