אתר זה נשען על הכרה בקיומם של דרכי חשיבה שונות בין נשים לגברים הן מבחינת המראה חיצוני וגם בעשיית מעשים ויצירת חיים חדשים הדרים אלה לצד אלה ורואה בכך דבר רצוי וחיובי השקפת האתר מכירה בקיומם של הבדלים יסודיים רבים בין המינים ובעובדה ששום עקרון משותף איננו מחזיק בבסיסם.
"יש לחפש את האמת בכל מקום ובכל מקור"
"שנים מניעים אותנו בני אדם: הרצון להבין ללבם של בני האדם. והתשוקה לדעת למה הכוכבים זורחים."
ככול שיותר בני אדם מודעים יחדיו למצוקה של גורם בודד, עזרתם פוחתת כוון שהם נוטים לפזר את האחריות בין כול הצופים.
כדי לשלוט יש צורך לאהוב במידה שווה את שני המינים.
"אין המציאות נמשכת אחרי הסברות אלו הסברות הנכונות שנמשכות אחרי המציאות"
מסנכרן מבטים חומדים, מתאם תשוקות חולפות משדרג אהבה ללהבה.
------------
עפר עקבך מאבך, בבל מגדלייך על מוליך ליופייך, אייפל מבטך עד מולך, עֶד תחתך, עד דמותך.
רז משגב: הגורם העיקרי הראשון הוא ריסוק מוסד המשפחה, שהוא הגוף שעיצב את ההתנהגויות הנורמאליות הנורמטיביות של בני האדם. הריסוק הזה נעשה בשנים האחרונות בסיוע פעיל של כל מיני ארגונים למיניהם יצירי הפמיניזם הרדיקלי. הגורם העיקרי השני הוא ההתעלמות מן העובדה שיש נשים אלימות והתעלמות מן העובדה שלמעלה מ-75% מאירועי האלימות כלפי ילדים בבית נגרמים על-ידי נשים. אלה נתונים שלא אני הבאתי, אלא הביאה ד"ר חניתה צימרין עוד ב-2005 לוועדה לזכויות הילד ופשוט התעלמו מן הדברים הללו שהיו ככתובת על הקיר.
ער בחלום אחר, מזגתי אור וכיביתי את החושך, רק אוד אפל התנער פג בלבי קיים ונרדם.
------------
נסוך קינאה אד הבל לבי על ראי יופייך... ניגר אני אלייך.
אם הזמן הוא המספר של התנועה אז למה כאשר אני חובק את זמני בידי הימנית משמאלי מופיעה תמונה מגונה?
------------
היא עשתה אותו והוא עושה סמים, הכשר מילולי למעשים! בטון כבר לא מזיינים ורק הכלבים מסניפים שורות ארוכות של צרכים והעיניים שלנו דומעות או עצומות
------------
אין כלל שאין לו יוצא מן הכלל, וכל כלל שאין לו יוצא מן הכלל, הוא יוצא מן הכלל, של הכלל האומר כי אין כלל בלי יוצא מן הכלל
------------
כל מערכת סגורה שואפת להיות מאוזנת וככול שהיא מסודרת יותר עולה מספר הסיכויים שלה לאי סדר – מסקנה: למערכת המאוזנת היטב הסיכויים הטובים ביותר להיחרב.
------------
האור הוא טביעת האצבע
של הזמן בו נוצר.
------------
אל לי לפחוד. הפחד הוא קוטל הבינה. הפחד הוא המוות הקטן המביא כיליון מוחלט. אעמוד בפני פחדי. אניח לו לחלוף סביבי ובעדי. וכאשר יחלוף על־פני, אפנה את עיני רוחי ואראה את נתיבו. במקום שעבר הפחד לא יהיה דבר. רק אני נותר.
------------
ריבונו של עולם, תן לי את הכוח להשלים עם הדברים שאין ביכולתי לשנותם, אומץ לשנות את אשר ביכולתי, ואת התבונה להבדיל בין השניים.
חל איסור מוחלט לנבל את המילים, לקלל, לקלס, להעליב ולהשפיל מלבד אלו אשר אני אחליט כי הם ראויים לגינוי. כל הודעה פוגענית, גזענית או המכלילה ציבור רחב תימחק מיידית, פרט למקרים מיוחדים שאותם אני אאשר. בקיצור, זה בלוג שלי, תכתבו יפה, תקללו בצורה מכובדת, תעליבו בתחכום, תלעיזו במתק שפתיים ותשפכו קיטונות של אש קרה, שלא תגרום לתבערה. יענו תהיו חכמים ותוכלו להגיב בלי שאני אשמיד לכם את להט המילים
המחקר של המרכז לחקר הנוער: בני עשרה נוטים להסלים עימותים אלימים
בני נוער – ובעיקר בנות – נוטים להסלים עימותים אלימים שנקלעו אליהם. כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה בקרב תלמידים בכיתות ז'-י"ב.
"הנטייה לתוקפנות גבוהה יותר אצל בנות מכיוון שהן רגישות יותר ותגובתן אמוציונאליות, ואילו הבנים תוקפים בעיקר כדי לשמור על כבודם", אומר ד"ר זאב וינשטוק, שערך את המחקר יחד עם ד"ר גיא אנוש ולבנת ששון, מהמרכז לחקר הנוער באוניברסיטת חיפה.
החוקרים מציינים כי הנטייה לתגובה תוקפנית בקרב בני הנוער, לעומת בוגרים בני 25 ומעלה הנוטים להתרחק מאלימות, היא שבמקרים רבים סכסוך קטן של בני נוער הופך לקטטה אלימה.
המלצת המחקר היא לשים דגש במערכת החינוך על תוכניות לניהול עימותים ועל הבנת ההשלכות של התגובה לעומת הוויתור.
חוקרים באוניברסיטה באדינבורו שבסקוטלנד מצאו שגברים עוצרים את שטף הדיבור שלהם כפליים מנשים. הפער גדל כשמשקרים
נשים מדברות באופן שוטף יותר מגברים ומשקרות טוב יותר מהם - כך מגלה מחקר חדש שפורסם אתמול (ב') בעיתון הבריטי "טלגרף".
החוקרים באוניברסיטה באדינבורו שבסקוטלנד בחנו את מספר הפעמים שגברים ונשים מפסיקים את שטף הדיבור ומשתמשים בהברות כמו "אמממ" או "אהה".
המחקר מצא שגברים עוצרים את שטף הדיבור או מהססים כפליים מאשר נשים. כשגברים משקרים, המרווחים בין המילים אף גדלים וקל להבחין בשקר. לעומתם, לנשים קל יותר להצליח לשקר, מבלי להפסיק את שטף דיבורן.
רובין ליקלי מהמחלקה לשפה באוניברסיטת קווין מרגרט אמר: "גברים נוטים להסס יותר ולחזור על מילים כדי לכסות פערים בדיבור. נשים מדברות טוב יותר, ובגיל צעיר יותר". ליקלי הסביר שכאשר משקרים, עוצרים את שטף הדיבור כדי לגבש את מה שרוצים לומר.
על פי המחקר, גברים עוצרים שלוש פעמים בכל מאה מילים. לא ברור אם הסיבה לכך נעוצה בהבדלים ביולוגיים או סביבתיים בין נשים לגברים.
כאשר "הטרדה" מתקבלת ברוב המקרים זה הופך לסטוץ.
ונשים תמיד החליטו מתי הן מוטרדות מינית ומתי הן מחוזרות. מתי מחמיא להן שפונים אליהן בשפה מינית, גם אם מרומזת. ומתי הגבר עבר את הגבול. אני יוצא מנקודת הנחה שנשים "חלשות" יותר פיזית. על כן "חזק יותר" יכול לכפות את כוחו ולהכריע את הכף גם כנגד אי רצון מפורש וגם "אי רצון" שלא נשמע קולו ואולי גם בגלל הרגשת הנחיתות והפחד מפני הכוח הפיזי.
וגם כאן יהיו נשים שסוג זה של חיזור כוחני ידבר אליהן ורק על כך הן תערוגנה.. כי אין גבולות ברורים באהבה, אין קווים אדומים גלויים של מותר ואסור בתוך מערכת זוגית ובחדרי חדרים. וכאן אנחנו נוגעים בנושא ההטרדה והאלימות (נגד) נשים – ופה אני מלין שבמקום ללמד את ההגברות שהן שוות לגבר בכל המובנים, כולל הפאן הפיזי. מלמדים אותן שצריך להתבכיין על כל פיפס. במקום לעמוד על זכותן להגן על עצמן, מחנכים אותן לתת לחוק לעשות את העבודה במקומן.
ובאיזה שהוא אופן, זה הופך לחרב פיפיות: מצד אחד יש באמת נשים שחונכו להיות "חלשות" הזקוקות לעזרתו של החוק. ומאידך יש נשים שחונכו להיות "חזקות" המנצלות את הפרצה ומשתמשות בה כדי לשנות מצבים. שזה אומר לכפות את דעתן.
ולא נוכל להתחמק מהמניפולציה הזו, היא טבעית, זמינה וכורח יוצא של נסיבות. דהיינו, השימוש בה פשוט, קל, אמין... ומאוד זמין. ואני מתכוון לקלות הבלתי נסבלת של הגשת "תלונות שקריות" על מעשה הטרדה, תלונות שווא על אלימות ואפילו תלונות כוזבות על מעשה אונס.
בין כל הבעיות הכאובות של נושא ההטרדה המינית, אני מוצא את אותן הנשים שמטיפות לנשים אחרות להתלונן, ככאלו שיורות לעצמן ברגל. כשלמעשה זו בכייה לדורות. אני חושב שאין לחנך נשים להתלונן, אלא להתגונן. אני חושב שאסור ללמד נשים שהחוק נמצא תמיד לצדן, אלא שהחוק הולך איתן.
כי אם המצב ימשיך להיות במגמת "הגנה טוטאלית" אנו נראה מניפולציות גרועות עוד יותר. ואם לשוויון פנינו מועדות. אז למה להטות את הכף יותר ממה שצריך?
שוויון פירושו שוויון!
בגילאים 20-21: גברים – 2.4 אחוז - נשים – 6.5 אחוז * בגילאים 22-24: גברים – 6.9 אחוז - נשים – 13.8 אחוז * בגילאים 25-29 : גברים – 8.5 אחוז - נשים – 7.5 אחוז * בגילאים 30-34: גברים – 3.1 אחוז - נשים – 3.6 אחוז * בגילאים 35-39: גברים – 1.3 אחוז - נשים – 1.7 אחוז * בוגרי תואר ראשון: בגילאים 20-21: גברים – 2.3 אחוז - נשים – 6.4 אחוז * בגילאים 22-24: גברים – 6.3 אחוז - נשים – 12.4 אחוז * בגילאים 25-29: גברים – 5.7 אחוז - נשים – 3.3 אחוז * בגילאים 30-34: גברים – 0.7 אחוז - נשים – 0.5 אחוז * בוגרי תואר שני: בגילאים 22-24: גברים – 0.5 אחוז - נשים – 1.1 אחוז * בגילאים 25-29: גברים – 2.3 אחוז - נשים – 3.4 אחוז * בגילאים 30-34: גברים – 1.6 אחוז - נשים – 1.4 אחוז * בגילאים 35-39: גברים - 0.7 אחוז - נשים – 0.9 אחוז * בוגרי תואר שלישי: בגילאים 25-29: גברים – 0.3 אחוז - נשים – 0.6 אחוז * בגילאים 30-34: גברים – 0.7 אחוז - נשים –0.6 אחוז * בגילאים 35-39: גברים – 0.4 אחוז - נשים – 0.4 אחוז * הנתונים נאספו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל.
פרוטוקול מספר 6
ממשלת אוקראינה מעריכה ש- 400.000 נשים ונערות עזבו את המדינה כדי לעסוק בזנות בארצות אחרות. * ממשלת מולדובה טוענת שכל יום עוזבות בין 50-60 נערות כדי לזנות בארצות אחרות, להערכתם עד כה עזבו את מולדובה 600.000 נשים ונערות והיגרו כדי לעבוד בזנות * ורק... את "אימא" רוסיה עוזבות מדי שנה 50.000 נערות ונשים בלבד * הגידול בסחר בנשים נובע מתהליכי הגלובליזציה שהגבירו את הצורך להגר לצורך פרנסה ואפשרו ניידות מהירה וזולה יחסית בין המדינות * תנאים אלה גרמו לכך שרופאות, מהנדסות ומורות נאלצות להסתפק בעבודות שאינן מתאימות להכשרתן והשכלתן, חלקן עובד בלית ברירה בשוק העבודה הלא פורמאלי ובכלל זאת בעבודות בשירותי מין * האחריות לקשישים וילדים נפלה בעיקר על נשים מפרנסות יחידות במשפחות חד הוריות וכדי להבטיח את קיומן הן נאלצות להצטרף לתעשיית המין ולסחר בנשים * לפי הדוח יש להן השכלה ממוצעת של 11 שנות לימוד 10% אקדמאיות 15% סטודנטיות באוניברסיטה 15% בעלות תעודה מקצועית *
פרוטוקול מספר 5
היו"ר זהבה גלאון: הערכה היא שכשלושת אלפים נשים נסחרות כלומר הובאו לצורך עיסוק בזנות ונסחרו לצורך ההבאה שלהן * המחקר טוען שבניגוד למיתוס רק 9% מהזונות הן מקצועניות ועסקו במקצוע העתיק בארץ מוצאן *
פרוטוקול מס' 4
ח"כ מרינה סולודקין: אנחנו יודעים שזנות היא דבר חוקי במדינת ישראל ואנחנו לא מתנגדים לזה * המחקר מציין שנערה חוסכת 12.000 $ בשנה * רובן כפי שמציין הדוח מגיעות בהברחת הגבול, בקבוצות של עד 45 נערות * 30% ידעו עוד בארץ מוצאן באיזה "מוסד" הן תעבודנה במיוחד בקרב נשים ונערות שגורשו וחזרו לארץ שוב *
פרוטוקול מספר 3
41% נמצאות בארץ עם מסמכים מזויפים של יהודיות אחרות המתוגמלות בהתאם * ראש מחלקת תשאול פיני אבירם: כל עדה כזאת קיבלה 200 ₪ לשבוע, שזה דמי כלכלה שלא כוללים את דמי השהייה באותו מעון מוגן, שכולנו יודעים שזה בית מלון בעלות של 6,000 ₪ לחודש * קצין מדור חקירות פקד רענן כספי: מהממוצע שאני רואה לפי הנתונים שיש לנו, זה המתנה לעדות של בין 7 ל- 13 חודשים נתוני ההוסטל שהן נמצאות בשנה שעברה, הממוצע נע בין 50 ל- 55 נשים השנה זה יורד והוא נע בין 40 ל- 45 לערך חלקן סיימו מתן העדות והן הוטסו לחו"ל הנתונים לא כלולים פה אבל גם הן חיכו קרוב לשנה *
לסיכום:
העלות של המדינה להחזיק נערה עד לגירושה מהארץ היא ממוצע של 9000 שקלים עבור כל אחת. החישוב מתבסס על עלות של 300 שקלים ליום כפול זמן ההמתנה לגירוש שהממוצע שלו חודש אחד עד כה, יש תיעוד על גירושן של 1267 נערות ובחישוב פשוט המדינה הוציאה כ 11.500.000 שקלים כדי לממן לנערות בית מלון טיפול רפואי וכרטיס טיסה בחזרה.
זנות התקיימה ביוון העתיקה, כבכל תרבות אחרת, והייתה לה השפעה רבה על אוכלוסיית יוון ועל פעילותה הכלכלית.הזנות הייתה חוקית, ולא נחשבה כבלתי מוסרית; בתי זונות היו קיימים בכל עיר ועיר, לעיני כל ובאין מחבוא. סולון, המחוקק האתונאי, אף קבע תעריפים רשמיים לבתי הזונות ופיקח על המחירים של השירות ועל רמתו.הזנות כללה זונות משני המינים, אם כי הלקוחות היו בעיקר גברים, אך גם נשים. זונות עצמאיות שעבדו ברחוב (ולא תחת סרסור) נחשבו כבנות מעמד גבוה יותר של זונות.זונות אלה היו צריכות לפרסם את עצמן על מנת למצוא לקוחות. סנדלים שעל סוליותיהן כתובה המילה "אקוֹלוּתי" ΑΚΟΛΟΥΘΙ - "עקבו אחריי" (במטרה שהלקוחות יראו את הכיתוב על דרכי העפר ויעשו זאת) התגלו בחפירות ארכיאולוגיות. המשורר אאובולוס מתאר את הזונות כ"מכוסות בשכבות שונות של צבע לבן על פניהם, ושפתיהם מכוסות במיץ תותי עץ..." בשל השימוש הנרחב שהן עשו באיפור.
קשה להעריך כיום את התנאים החברתיים של הזונות ביוון העתיקה. כעיקרון, מעמד הנשים ביוון העתיקה היה בשולי החברה, והזונות היו במעמד נמוך עוד יותר מזה של הנשים החופשיות. אין עדויות בדבר התנאים בבתי הזונות בהן הן עבדו. ניתן להניח כי בתי זונות אלה היו דומים לאלה שברומא העתיקה, מהם נתגלו כמה בפומפיי - חדרים חשוכים וצרים שנועדו רק לקיום יחסי מין חפוזים. אחד הכינויים של הזונות ביוון העתיקה היה "חאמאיטיפס" (χαμαιτυπής) - "אלה שמכים על הקרקע" - ממנו ניתן ללמוד כי האקט המיני נעשה על הקרקע.מספר סופרים יוונים מציגים ביצירותיהם זונות ומכך ניתן ללמוד על תנאיהם - לוסיאן במאמרו "דיאלוג של קורטזנה" או אלסיפרון באוספיו מציג זונות - אולם אלה אינן ביוגרפיות כי אם ספרות פרוזה, וגם בהם מדובר על ההטאירה החופשיות יותר ולא על הזונות הרגילות או על שפחות.ההטאירה מוזכרות בקומדיות יווניות כחמדניות ביותר - ככל הנראה בשל העובדה שהיו הנשים היחידות ביוון העתיקה שהורשו לעסוק למעשה במסחר ולהרוויח כסף, ולעתים אף הרוויחו כסף רב - דבר שעורר את קינאתם של הגברים.מאמרים רפואיים מיוון העתיקה מראים כי הזונות נקטו באמצעים שונים על מנת להימנע מלהיכנס להריון (במטרה שלא ייפגעו רווחיהן). אמצעי המניעה שהיו בשימוש ביוון העתיקה אינם ידועים כיום אולם ניתן להניח שהם דומים לאלה שהיו בשימוש ברומא. היפוקרטס בספרו "על הזרע" ממליץ לאישה לקפוץ מעלה ומטה תוך שהיא נוגעת בישבנה בעקביה ואז קופצת באוויר על מנת להימנע מלהיכנס להריון.כלי נוסף ממנו ניתן ללמוד על מצב הזונות הם ציורים המופיעים על כלי חרס יוונים. על כלים אלה ניתן לראות את הסימפוזיום - המשתאות בהם נכחו ההטאירה, וכן כלי חרס רבים מתארים פעילות מינית, ואף התגלה קיליקס המתאר זונה עושה את צרכיה בתוך סיר לילה. הזונה מיוצגת בציורים באמצעות ארנק - המעיד על היחס הכלכלי בינה לבין שאר הדמויות בציור.ניתן ללמוד מכל המקורות כי ההטאירה היו הנשים החופשיות ביותר ביוון, אולם רבות מהן העדיפו למצוא בעל ולהפוך לנשים מכובדות (ופחות חופשיות).
הזנות בעת העתיקה הייתה דבר מקובל בתרבויות רבות והיא עתיקה לפחות כימיו של הספר הראשון בתולדות האנושות-עלילות גלגמש מן התקופה השומרית, בסוף האלף השלישי לפני הספירה. בספר זה ממלאת זונה בשם שׁמְחָ'ת תפקיד מרכזי בתהליך חניכותו וחברותו של הצייד אֶנְכִּדוּ הפרא.לאחר שבילו במשך שישה ימים ושבעה לילות גילה אֶנְכִּדוּ כי איבד את כוחו הפיזי החייתי אך זכה בחכמתה. מכאן ניתן להסיק שעל אף היותה זונה, מלאה שׁמְחָ'ת תפקיד חשוב ב'תירבות' אֶנְכִּדוּ הפרא באמצעות מיניותה.
מן התקופה התלמאית כאשר מצרים העתיקה נפלה לידו של אלכסנדר מוקדון, החלו להופיע עדויות ודאיות לקיומן של זונות שהעניקו את שירותיהן תמורת תשלום. אחת העדויות מובאת בסיפורו של הנסיך סֶתְנֵה. הנסיך גנב מקבר בעת מסע הלוויה פפירוס ובו טקסטים בעלי כח כישוף.ימים לאחר מכן פגש הנסיך אישה מהממת ביופייה, אליה שיגר מכתב ובו כתב: "עשר מטבעות זהב אתן לך, בלי נא שעה במחיצתי" האישה היפה ענתה לו: "טהורה אני ולא ממוצא נחות, אם תחפוץ לעשות בי כרצונך בוא לביתי ונעשה זאת מבלי שיגלה איש ושמי לא יתבזה". לבסוף מגלה הנסיך שחלם חלום בלהות, עונש על גניבת הפפירוס. הוא החזירו והכל בא על מקומו בשלום.הצעתו הכספית של סֶתְנֵה מבהירה כי אכן שירותי מין ניתנו תמורת תשלום. עדות נוספת המובאת בחיבור שנתגלה בכתבים מן התקופה הזו מרמזת על כך שזונות בהכרח הסתובבו ברחוב והציעו מרכולתן בו נכתב כי: " השוכב עם אישה מן הרחוב ייחתך ארנקו לגזרים".
בממצאים ההיסטוריים מימי מצרים הפרעונית לא נמצאו מקורות חד משמעיים שניתן להסיק מהם כי ניתן היה לרכוש במצרים שירותי מין תמורת תשלום.הדבר נובע מהפירושים השונים שהעניקו ההיסטוריונים עת פענחו את כתבי המצרים. רקדניות וזמרות הופיעו לעתים בעירום בפני קהל, קיימות עדויות למגעים מיניים בזמן קיום פולחנים ונמצאו כתבים המספרים על בתי עינוגים, אך לא הוכח ששירותים ניתנו תמורת תשלום.הדוגמה המפורשת הראשונה המתארת קיום יחסי מין תמורת תשלום במצרים העתיקה מובאת על ידי מקור לא מצרי. בעת ביקורו בפירמידות גיזה מתאר ההיסטוריון היווני הרודוטוס סיפור ששמע, לפיו המלך המצרי חוּפוּ שהיה להוט לסיים את בניית הפירמידה שתכנן, שלח את ביתו לעבוד בבית זונות כדי לממן את בנייתה.
היחס לזנות ביהדות הוא שלילי, עם נימה מעט אמביוואלנטית. על פי פשט התנ"ך זונה היא זו אשר מקבלת תשלום עבור השירותים המיניים שהיא מציעה, ככתוב "לא תביא אתנן זונה" "וינאפו ובית זונה יתגודדו" ובעוד מקומות רבים בתנ"ך. התנאים עצמם במסכת יבמות (סא/ב), התלבטו כיצד יש להגדיר זונה, אף שהיה מי שטען שכל אישה שמקיימת יחסים מחוץ לנישואין תכנס למעמד זה הוא נדחה, ולבסוף הם הכריעו בדעת הרוב לבחור את האופציה הקלה ביותר, ולהגדיר זונה כאישה שקיימה יחסים עם אדם שאסור לה להנשא לו באחד מאיסורי העריות, כפי שפוסק הרמב"ם, (איסורי ביאה י"ח). אולי כדי לא להרבות בני כהן פסולים.חז"ל צמצמו את איסור הזונה אך ורק לגיורת, לשפחה משוחררת ולישראלית שקיימה יחסי מין עם אדם האסור לה מן התורה. ועם זאת הם מתייחסים אליה כאל שאסורה הלכתית אבל רק מדבריהם. אם כן חז"ל מצד אחד רואים אותו כתופעה מכוערת ומגונה שיש להרחיק ממנה את האנשים, ויש ביניהם מי שטוען שזנות מביאה לאנדרלמוסיה, (בראשית רבה פרשה כו, ה)אבל מצד שני בתנאים מסוימים הם מתירים ללכת לזונה. בתלמוד בבלי, כתוב בשלושה מקומות, שאם ייצרו של אדם מתגבר עליו והוא לא יכול לו, שילבש שחורים וילך לעיר אחרת ויעשה מה שחפץ לבו, ואל יחלל שם שמים ברבים. והדבר לא יחשב לו כמי שדחק רגלי שכינה[7].דבר שלא נאמר על שום איסור אחר. אך הראשונים הסתיגו מהפירוש הפשטני, היו ראשונים שפירשו שכוונת הגמרא היא שיגיעת הדרכים והאכסנאות ולבישת שחורים ומונעים האדם מן העבירה[8], והיו ראשונים שפירשו שמה שהתירה הגמרא הם רק דברים הקרובים לערווה כמו אכילה ושתייה ומיני זמר וכיוצא בהן[9], והיו שפשוט לא פסקו הלכה כמותו[10] .הרמב"ם נחשב למחמיר והוא שמבין שקדשה היא סתם זונה, פוסק שאין להתקרב לד' אמות של פתח זונה, (איסורי ביאה כ"א כ"ב), אף שבהלכות איסורי ביאה ברשימה הארוכה של המשגלים האסורים (36 במספרם), הוא איננו כולל את הביאה על הזונה. (איסורי ביאה א').בהלכות אישות כותב הרמב"ם שלאחר מתן תורה נאסרה הזנות. לעומתו ישנם ספרי שו"ת מימי הביניים, שדנים בשאלה האם ישנה עדיפות שנשים בבית זונות יהודי יהיו יהודיות או גויות. כמו כן, ישנה עדות בשו"ת הרב יצחק עראמה על קהילות שהייתה בהן זנות ממוסדת וממומנת על ידי הקהילה ובהיתר רבניה, כדי להציל את הרווקים מאיסורים חמורים יותר כמו אשת איש, דבר שהרב עראמה התנגד לו בתוקף.היחס המקל לתופעת הזנות ניכר גם אצל הרמ"א, שפוסק כמו רבים, שאיסור זנות המקראי הוא על נשים שמקיימות יחסים עם אנשים שאסורים עליהן לחיתון, אבל זונות פנויות שמקדישות את אתננן לדבר מצוה כמו בית כנסת או ספר תורה, מותר לקבל מהן[11] . התייחסות מעניינת נוספת נמצאת בריב"ש (סימן מ"א), שפוסק שזונה שתבעה לאחד, שנדר לה דבר באתננה - והוא כופר, צריך להשבע, כמו בשאר תביעות.
בישראל הזנות עצמה, כלומר מתן שירותי מין תמורת תשלום, חוקית, אבל השידול לזנות אינו חוקי. בהתאם לכך אסורה הפעלתם של בתי בושת ומכוני ליווי המספקים שירותי מין בתשלום, ואסור פרסום שירותי זנות בעיתונים.חרף זאת מתפרסמות בעיתונים מודעות המציעות שירותי זנות, בעבר הרחוק עיתונים אחדים הורשעו בשל כך. אין איסור על השימוש בשירותי זנות, למעט זנות של קטין, שבעניינה קובע סעיף 203ג לחוק העונשין: "המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו - מאסר שלוש שנים".
הרומאים פיתחו את נושא הזנות, ואף עשו מהנושא עסק כלכלי, מכיוון שמיקמו בתי זונות בסמוך לשווקים, וכך היה אפשר לשלב מסחר בתענוגות. ניתן ללמוד על כך מדבריו של הנואם הידוע לאותה תקופה אפולודורוס: "יש לנו נערות שעשועים כדי לענג אותנו, פילגשים על מנת לספק את צרכי הגוף ונשים כדי להמשיך את השושלת".בשרידי העיר פומפיי אשר נחרבה בהתפרצות וולקנית, נמצאו עדויות לתעשיית המין במקום. בחלק מבתיה של העיר נמצאו חדרוני אירוח שהציעו שירותי מין בתשלום לעשירי העיר ולמבקרים. את פחותי האמצעים שימש "בית הזונות הגדול". בית זה נשתמר באופן כמעט מושלם והוא מוכר בזכות ציורי הקיר הארוטיים, המיטות ופינות ההתייחדות.עם זאת העיסוק בזנות ברומא היה בלתי מכובד הן לגבי הזונות עצמן והן לגבי לקוחותיהן. עבור האחרונים נחשב הביקור אצל הזונה לפחיתות כבוד. הרומאים פיקחו באדיקות על הזונות, לרבות רישום מלא במשטרה והעיסוק בזנות הותר רק על-פי רישיון שניתן תמורת תשלום. הזונות היו גם חייבות לעטות לבוש מיוחד ולצבוע את שערן לצהוב, או לחבוש פאה צהובה. מי שנרשמה פעם כזונה, לא יכלה לשנות את מעמדה. הזונות היו לרוב שפחות שהובאו מרחבי האימפריה בכיבושיהם. על נשים מקרב האצולה נאסר לעבוד בזנות.
ביוון היקף הקדֵשות היה קטן מזה שבארצות המזרח התיכון. רק מקרים מועטים של קדֵשות ידועים מעדויות של היסטוריונים - וגם אלה היו בשולי העולם היווני (סיציליה, קפריסין, פונטוס וקפדוקיה). במקדש אפרודיטה בקורינתוס היה מספר רב של קדֵשות לאחר שבשנת 464 לפנה"ס קנופון - אזרח קורינתוס שזכה במשחקים האולימפיים הקדיש 100 נערות לאות תודה למקדש. בתקופה הרומית כבר היו במקדש זה (לדברי סטראבון) כאלף קדֵשות
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה