עניין של גברים: 01/07/09

הספין של השדולה

מיליון לקוחות בחודש

בחודש מאי 2000 פרסם אמנסטי אינטרנשיונל דו"ח ראשון מסוגו על תופעת הסחר בנשים לתעשיית המין בישראל. הנתונים בדוח היו מזוויעים ומצמררים כאחד. בעקבות הדוח, נכנסה ישראל לרשימה השחורה של ארצות הברית. אשר הציבה אותנו במקום גבוהה. המילים שנכתבו בדוח המוצג כאן למטה, הפכו לקול תרועה רמה ע"י שדולות הנשים, אשר כבר באותו החודש, אילצו את שר המשפטים דאז דוקטור יוסי ביילין לנקוט פעולות דחופות ומידיות. ואכן כתוצאה מפעילות זו הועבר בחודש מאי תיקון לחוק העונשין הקובע את הסחר בבני אדם, ובייחוד הסחר למטרות זנות, כעבירה שדינה 16 שנות מאסר; משרד המשפטים השלים חקיקה מקיפה בנושא הסחר בבני אדם; ומשטרת ישראל ראתה בפשע זה אחד ממוקדי עבודתה והחלה במבצעים יזומים למלחמה בתופעה; הוקמה ועדת כנסת מיוחדת לנושא; והוקמה ועדה ממשלתית בין-משרדית לתיאום מדיניות ואכיפה של משרדי הממשלה בישראל. ומכאן הכול התחיל להתגלגל. בפוסט הזה מובאים לפניכם רשומות וציטוטים מהפרוטוקולים הראשונים של וועדת הכנסת לסחר בנשים, כדי שתוכלו גם אתם, להבין את הדטרמיניזם שהיה היסוד וההתחלה לטמטום מערכות מוחלט שנמשך כבר שמונה עשרה שנים ברציפות. והוא למעשה זה שנתן לנשים את הכוח להשפיט את כלל הגברים בתואנה שהם אנסים פוטנציאלים.

והסלוגן היה:

מיליון לקוחות בחודש לבורדל בישראל

ציטוטים מהפרוטוקול השישי של הוועדה למיגור תופעת הסחר בנשים

היו"ר זהבה גלאון: אנחנו יודעים שיש את האכסניות האלה אבל קראתי פסיקה של שופטים שאמרו שגם במעונות המוגנים האלה לא צריך להחזיק אותן אלא אם הן מתחייבות שהן תגענה להעיד. והן יכולות להסתובב איפה שהן רוצות. האם יש סיטואציה כזאת האם אנחנו יודעים על מקרים כאלה בעקבות החלטות שופטים?

ראש מחלק תשאול פיני אבירם: יש לי בחורה אחת ששוחררה, הגיע ערב וחתם עליה ערבות.

היו"ר זהבה גלאון: הערב כנציג הסרסורים?

פיני אבירם: לא. מישהו שהיא ביקשה שיבוא, איזה ידיד או מכר שברישומי הפלילים שלו אין נושא של הסתה או עבירות פליליות בכלל אבל, גם במעון שהן מוחזקות הן למעשה חופשיות שם אנחנו לא מפקחים עליהן אין שם שוטר ששומר עליהן, הן מסתובבות, הן עובדות, הן מטיילות וכולי. הדבר היחיד שהן נדרשות זה לתת עדות.

זהבה גלאון: עובדות? אתה מתכוון שהן ממשיכות לקבל לקוחות?

ראש מחלק תשאול פיני אבירם: יש כל מיני יש כאלה שעובדות בניקיון ויש כאלה שעובדות בזנות! הדבר היחיד שאנחנו מבקשים מהן זה להימצא במקום כשאנחנו צריכים אותן לצורכי עדויות ואנחנו בקשר כמעט יום יומי איתן ולמעשה משלמים להן כספים.

וגם כי אנחנו דואגים למשל לטיפולים רפואיים שלהן כי אין להן שום ביטוח רפואי. למעשה, המשטרה מממנת את הטיפולים הרפואיים שלהן, כולל הפלות במקרים מסוימים טיפולים גניקולוגיים וכל מיני דברים מהסוגים האלה.

ואפילו טיפולי שיניים רובן הצליחו לתקן יפה מאוד את שיניהן בתקופה שהן נמצאות בחסות המשטרה למעשה, לא מדובר במעון מוגן, לא בצורה שאנחנו היינו רוצים לראות את זה אלא הן נמצאות באכסניה כמו כל מתאכסן רגיל העושה ככל העולה על רוחו.

היה לי מקרה של אחת הבנות שישבה באכסניה במשך 4 חודשים ויום לפני שהיא הייתה צריכה להעיד היא נעלמה.

עד כאן ציטוטים מילה במילה

בית מלון על חשבון הברון

כבר כאן בפרוטוקול השישי, ברור מעל כל צל של ספק כי דבר מה איננו כשורה כאן. נערות עובדות, קורטיזנות מקצועיות שנתפסו כשוהות בלתי חוקיות, זוכות לקבל יחס מיוחד ומשוכנות בהוסטל במקום בכלא וכפי שאומר פיני אבירם בפרוטוקול מספר 3, הנערות נמצאות בבית מלון לכל דבר והעלות היא 6000 שקלים לחודש עבור כול נערה.

כשממוצע נערה ממתינה למתן עדות כמה וכמה חודשים בהם היא מקבלת 200 שקלים דמי כיס בכול שבוע ומאפשרים לה להמשיך לעבוד במקצוע העתיק.

והחוצפה של הנערות לא ידעה גבולות. היום אנו יודעים כי בית המלון הזה היה בכיכר דיזינגוף - סיפור ידוע הוא שהנערות הפכו את חדרי המלון לחדרי אירוח עבור הלקוחות למשך תקופה ארוכה עד שלמישהו במשטרה נדלק האור האדום.

ולא רק זאת. עשרות רבות מהנערות הללו ניצלו את טוב לבה של המערכת. שהו בבית המלון, המשיכו לעבוד במקצוען חודשים ארוכים וברגע המכריע הן התנדפו.

וגם זה לא היה מספיק לשדולת הנשים הן דרשו לשחרר אותן לחופשי לחלוטין ואפילו לתת להן להמשיך לעבוד במקצוען תמורת עדותן.

ובמילים אחרות: משחדים את הבנות העובדות ומשדלים אותן להפליל את האחרים תמורת חופש לעבוד, לנוח בבית מלון, לקבל דמי כיס, ולטייל בחוצות ישראל כבנות חורין.

דהיינו הן נמצאות בפיקוח משטרתי שלא מונע מהן להמשיך ולעבוד כעצמאיות ובנוסף גם לזכות במגוון רחב של הטבות וטיפולים רפואיים על חשבון משלם המיסים, כולל רפואת שיניים שעולה עשרות ואלפים של שקלים.

והשאלה קופצת מיד ועולה: היכן הנערות עובדות? האם כעת הן עצמאיות יותר מאמש? האם רק בגלל שהן עבדו במקום מסודר שהבעלים שלו היה גבר. אז הן נחשבו לנערות נסחרות? הרי אנו רואים.

כתוב בפרוטוקולים שחור על גבי לבן. הנערות המשיכו לעבוד במקצוע העתיק לבדן. אז המשמעות היא שהן סחרו בגופן. אז למה לא העמידו אותן לדין. כי הן נשים? או שדבר מה השתבש לנו בחוקים?

My heart belongs to daddy

שוחד כאתנן

עוד ציטוטים מהפרוטוקול

נסים מלול: מדוע הן לא נשלחות לנווה-תרצה כמו שאר הנערות שאינן מעידות?

פיני אבירם: יש החלטה של בתי המשפט, שמי שמעידה ורוצה להעיד ומוכנה להעיד, לא תיעצר.

היו"ר זהבה גלאון: זה כאילו תנאים יותר משופרים. מי שלא מוכנה להעיד בכלא נווה-תרצה ומי שמוכנה להעיד בעצם לא שוהה בין כותלי הכלא אלא מאפשרים לה לשהות במקום מחסה מוגן.

מדהים ובלתי נתפס על הדעת

מי שלא מוכנה להעיד הולכת לכלא, מי שמסכימה יכולה להמשיך לעבוד בזנות מבלי להתחלק בכספים שהיא מרוויחה עם אף אחד? מי מכם חושב שתהיה נערה שלא תסכים להעיד? הרי היא באה לעבוד בזנות, אם היא תשב בכלא זה ישבית אותה מעבודה ככה, בחסות ההוסטל, היא זוכה לקבל בית מלון, טיפול רפואי וחופש לעבוד במקצוע העתיק כעצמאית בחסות החוק, תחת פיקוח משטרתי. ללא דמי תווך, מבלי להתחלק עם אחרים ברווחים העצומים.

עוד ציטוטים

סגן גונדר דבי שגיא מפקדת כלא נווה תרצה: האסירות השב"חיות שמגיעות לכאן - בדרך כלל מספרן בין שלושים לארבעים מגיעות אלינו מהמשטרה עם צווי גירוש. רובן הגדול הן אסירות שעסקו בזנות ונתפסו במכוני ליווי. בדרך כלל להן אין את המודעות שיש לנו, שאנחנו רואים אותן כקורבנות. רובן הגדול לא נחטפו ברחובות ולא הכריחו אותן לעסוק בזנות. הן באו לכאן בידיעה שמזה הן רוצות לעשות כסף ושפה עושים כסף טוב. מה שהן לא ידעו ברוב המקרים זה שהן יהפכו לקורבנות הן לא יודעות עד כמה הן יהיו מנוצלות. אבל בעיני עצמן הן לא נתפסת על-פי רוב כקורבנות זה חלק מהתרבות הליברלית שאנחנו חיים בה שאנחנו רואים בהן קורבנות יותר מאשר הן רואות את עצמן ככאלה.

יהודית נאות: כמה זמן לוקח עד שהן מגורשות?

סגן גונדר דבי שגיא מפקדת כלא נווה תרצה: זה תלוי. כל אחת והמקרה שלה. זה תלוי בדרך כלל במעסיקים שלהן או בסיבוב הבא שהיא תעשה כי הן חוזרות. חלק גדול מהבנות שנמצאות כאן לא נמצאות פה בפעם הראשונה.

ציטוטים מהפרוטוקול החמישי

נסים מלול: לא הבנות צריכות לשבת שם אלא אלה שמפעילים אותן

היו"ר זהבה גלאון: נכון!

שוקי בללי - ראש מחלק מוסר בימ"ר ת"א: אין שום קשר. אני מוכן להזמין אתכם אלי למשרד כדי לראות כמה דרכונים יושבים אצלי במשרד ויש בעיה איפה לשכן את הבחורות האלה. אני נותן להן אפשרות להתארגן מספר ימים, לעזוב את הארץ מרצונן אפילו שהן לא מוכנות למסור עדות אפילו עם תעודות מזויפות אני יכול להראות לכם כמה תעודות מזויפות יש לי במשרד. זה לא פותר את הבעיה.

הבעיה היא באמת בעיה קשה. יש לי דרכונים, יש לי תעודות זהות הבחורות האלה רוצות להישאר בארץ והן עושות הכול והן נעלמות ואף אחד לא יודע לאן יש לי בחורה, שגמרה להעיד, השאירה את כל הדברים שלה ונעלמה. לפחות כלפי המצפון שלי, אני הופך את האדמה כדי למצוא אותה כדי לדעת שלא הרגו אותה.

אני לא יודע איפה היא, אנחנו נותנים להן הרבה אפשרויות לדעתי לגרש אותן זו גם דרך כי הן לא חוקיות פה אנחנו לא יודעים בוודאות איך הן נכנסות לכאן ואיך הן יוצאות.

אנחנו נתקלים בבחורות שלפחות שלוש פעמים יצאו ונכנסו לארץ וכל פעם בצבע שיער אחר ובשם אחר. אז יש בעיה ובתי הסוהר זה חלק מלפתור את הבעיה. לא בכל המקרים למשל, יש לי בחורה בנווה-תרצה היום שביום חמישי רצתי אחריה כדי שהיא תמסור עדות כי היא פנתה דרך כל הוועדות שהיא רוצה למסור עדות ורצנו לגבות ממנה עדות והיא התחיל לשחק אתנו ואז, בית המשפט הגבוה לצדק נתן ביום ראשון החלטה וזה יושב לי על הגרון ואני צריך לתרגם את העדות ולנסוע שוב לנווה-תרצה כי היא החליטה שעכשיו היא כן רוצה לדבר אז הן לא הכי מסכנות אם תראו איך הן מתנהגות אצלנו לא תאמינו.

יוסי סידבון מפקד מחוז ת"א המשרד לביטחון פנים: אני רוצה לומר שרוב הנשים שמגיעות לעבוד כאן, בישראל מגיעות מתוך ידיעה שהן אכן הולכות לעבוד בזנות רובן המכריע יודעות היטב שהן מגיעות לעבוד פה בזנות והן מגיעות לכאן מרצונן ומתוך בחירה שלהן.

מה אנו מבינים מהדברים מעלה

הנערות עושות צחוק מהחוק, ומתוך כל אותן אלפי נשים שהתריעו עליהן בדוח אמנסטי, נשארנו עם עשרות בודדות בכלא נווה תרצה ועוד מספר זהה של נערות השוהות בבית מלון על חשבון המדינה.

פרוטוקול זה נכתב ביוני 2001

Suzanne Vega: Luka

עד כאן מסכת האיוולת

מי שעדיין לא הבין עוד יבין, אבל כבר ברור כשמש שלא מדובר כאן על סחר בנשים במספרים עצומים אלא על פרומילים בודדים ולפי הדיווחים של הוועדה מגזר הזנות הנאמד ב 6000 נערות העובדות מרצונן ומבחירה אישית וההערכות לגבי מספר הנערות הוא כפול מהכתוב מעלה.

אז לאן נעלמו אלפי הנשים הנסחרות נגד רצונן שהופיעו בדוח אמנסטי. זה אשר גרם לרשויות המדינה להקים וועדת חקירה פרלמנטארית בנושא סחר בנשים. כי שדולת הנשים הציגה לראווה ובתרועות חצוצרה מחרישות אוזניים בכול אמצעי התקשורת את דוח אמנסטי.

דוח אמנסטי מילה במילה

אף כי סטטיסטיקה רשמית בנושא אינה זמינה דומה כי בשנים האחרונות אלפי נשים בכללן נערות וילדות ממדינות בריה"מ לשעבר נסחרו לישראל למטרות עבודה בתעשיית המין של ישראל. בכפוף לחוק מדינת ישראל, מוגדרות בעצם כל הנשים הללו כזרות בלתי חוקיות. הן שוהות בישראל ללא אשרות עבודה או תוך שימוש במסמכים כוזבים, מצב שהופך אותן פגיעות במיוחד להפרות זכויות אדם בידי סוחרים סרסורים וגורמים אחרים המעורבים בסחר בנשים לתעשיית המין.

לידי אמנסטי אינטרנשיונל הגיעו דיווחים רבים על נשים נסחרות הנתונות להפרות זכויות אדם רבות כגון שיעבוד והגבלות אחרות על חירותן וכן עינויים כולל אונס וצורות אחרות של התעללות מינית. לידי אמנסטי אינטרנשיונל הגיע מידע שלפיו במקרים רבים נשים, הנסחרות ממדינות בריה"מ לשעבר לישראל, נקנות ונמכרות בעבור סכומי כסף גדולים, לעתים קרובות במכירות פומביות שבהן הן נמכרות למציע ההצעה הגבוהה ביותר.

קצתן מוחזקות בשעבוד-חוב והן נאלצות לעבוד כדי להחזיר סכומי כסף גבוהים מקצת הנשים נחטפות ממדינות בריה"מ לשעבר בניגוד לרצונן וקצתן מפותות להגיע לישראל בהבטחות כוזבות, ומובאות לעבודה בתעשיית המין ה"בעלים" שלהן מגבילים את תנועתן כדי למנוע מהן לעזוב. יש דיווחים רבים על נשים שנכלאו בידי "בעליהן" בדירות ובבתים נעולים, ויציאה מהמקום ללא ליווי נמנעת מהן. כמו כן יש דיווחים רבים על לקיחת דרכונים ומסמכים אישיים של הנשים על ידי ה"בעלים" כדי למנוע מהן לעזוב את המדינה. בכמה מקרים, החזקת מסמכי הזיהוי של הנשים על ידי ה"בעלים" היא דרך נוספת לכפות עליהן עבודה בתעשיית המין.

עד כאן דוח אמנסטי

אז מה אפשר להגיד על הכתוב בו?

אין סטטיסטיקה רשמית והגיע מידע

זה מספיק לשדולת הנשים

על סמך שמועות אפשר להפוך עולמות? כשהשיטה היא למעשה דינאמיקה של הפחדה. לסיכום דוח אמנסטי משתמש במילים קשות הבאות מלב רחום וכואב המדמה עוול גדול ועצום הנגרם לאלפי נשים מתגלה כשקר וכחלק ממסע התעמולה הפמיניסטי שמטרתו להאשים את הגברים הנוטלים חלק באתננה של הנערה העובדת.